תוספות רי"ד על פסחים צ״א

מהדורה: תוספות רי״ד

« תוספות רי"ד על פסחים צ׳ ע״ב תוספות רי"ד על פסחים צ״ב ע״ב »

1 פסחים פתח ↗

וּלְרַבִּי יוֹסֵי, מִמַּאי דִּלְהָכִי דְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן? דִּילְמָא כִּדְקָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הוּא דַּאֲתָא? אָמַר לָךְ: לָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, דְּהָא כְּתִיב: ״אִישׁ לְפִי אׇכְלוֹ״.

2 זבחים פתח ↗

הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא! אָמְרַתְּ יוֹם שְׁמוּעָה כְּיוֹם קְבוּרָה לְמִצְוַת שִׁבְעָה וּשְׁלֹשִׁים, וְלַאֲכִילַת פְּסָחִים כְּיוֹם לִיקּוּט עֲצָמוֹת – מִכְּלָל דְּיוֹם קְבוּרָה אֲפִילּוּ לָעֶרֶב נָמֵי לָא אָכֵיל; וַהֲדַר תָּנֵי: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה טוֹבֵל וְאוֹכֵל בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב!

1 אלא איש לפי אכלו כו'. אי קשיא ואמאי לא אמר והאשי אשר הוא טהור כו' דמיירי בפסח ראשון יש לומר כיון דכתיב בסיפ' דקרא ונכרתה הנפש ההיא דמשמע בין בין איש בין אשה לא נוכל לומר דוהאיש בא למעט אשה:

2 השומע על מהו והמלקט לו עצמות ובל ואוכל בקדשים לערב פי' אבל ביום שמועה ויום ליקוט עצמות הן אוננין מדרבנן ואין אוכלין קדשים ופסח הויא פלוגתא בזבחים בפ' טבול יום י"א אכילת פסחים מעכבא ואל העמידו דבריהם במקום כרת וי"א אכילת פסחים לא מעכבא ואפי' פסח לא אכלי: ואיכא לדיוקי ממנתי' דוקא שומע על מתו ומלקט לו עצמות אוכל בקדשים לערב דלא תפשי לילן. אבל הקובר מתו אע"פ שאינו יום המיתה אינו אוכל בקדשים לערב דיום קבורה תופש לילו מדרבנן ועיין מ"ש שם בפ' טבול יום:

« תוספות רי"ד על פסחים צ׳ ע״ב תוספות רי"ד על פסחים צ״ב ע״ב »